אני רוצה לדבר על סיבתיות ותכליתיות. אני רוצה לדבר על המשותף שבין גזרות החשמונאים וארועי השביעי באוקטובר ועל המלחמה על המשפחה. לפני כן אני רוצה לפתוח בשאלה- בשביל מה היה צריך את נס פך השמן?
נס חנוכה הוא נס מיותר. ניסים בדרך כלל מצילים אותנו ממוות ועוזרים לנו לנצח את האויבים. נס פך השמן עזר לנו לקיים את מצוות הדלקת המנורה. "מצוות לאו להנות ניתנו", אנחנו לא זקוקים למצוות. הדלקת המנורה היא חובה שלנו בעבודת ה'. אם אי אפשר אנחנו פטורים, בשביל מה אנחנו צריכים נס? האמת היא שגם אם לא היו מוצאים את פך השמן הטהור, וגם אם הוא היה מספיק רק ליום אחד, היינו פשוט מדליקים את המנורה בשמן טמא. טומאה הותרה בציבור, וכאשר אי אפשר להדליק את המנורה בטהרה, מותר לעשות את זה בטומאה. בשביל מה היה צריך את נס פך השמן?!
סיבתיות ותכליתיות הן שתי צורות הסתכלות על העולם. המדע ישאל תמיד, מה הסיבה? המוסר והתרבות ישאלו, מה התכלית? התשובות שלהן לא סותרות. כאשר הם ינתחו נסיעה של כלי רכב, למשל. המהנדס ישאל, למה הוא נוסע? התשובה שלו תכסה את דרך פעולת המנוע. מי שיחפש את הסיפור ישאל, "לשם מה אביחי נכנס הערב לאוטו"? המדען מסתכל על ההיבט הטכני המצומצם, הסופר יחפש את ההקשר הרחב יותר והמשמעותי. אביחי יוצא עם מישהי, והוא נסע לשבת איתה בבית קפה. אלה הם שני רבדים של הסתכלות על המציאות.
הסיבה שהעולם פרה ורבה, מההיבט הביולוגי, היא דחפים מיניים. בעלי נקודת מבט רוחנית יסבירו שהתכלית של הקשר הגופני בין איש ואשה, כמו גם של החברוּת, היא יצירת ברית. שותפות בבריאת העולם וישובו באמצעות פריה ורביה היא חלק מהברית הזו. המצוות ופרטי ההלכות הקשורות באישות מכוננות את הברית הזו. קידושין וחופה, איסורי עריות ואשת איש, וגם בדיקות וטהרה במקווה. ההכנה והייחוד מכוננים את הקדושה שבמרחב שבין איש ואשה, מפקיעים אותו מלהיות מעשה חולין יום-יומי מזדמן.
אחת הגזרות הקשות של השלטון היווני היתה שכל אשה מאורסת נבעלת להגמון לפני חתונתה. האונס האכזרי הזה לא נובע מתאווה מתפרצת או צורך חייתי בלתי נשלט, זה אונס חוקי מתוכנן, והוא מכוון כנגד הברית, מטרתו לפגוע בקדושת הקשר שבין איש ואשתו. בשבת דפדפתי בין עמודי ידיעות אחרונות (מה שמילואים יכולים לעשות...) וכתבה של חן ארצי-סרור צדה את עיני. "המתקפה על המשפחה ב-7 באוקטובר", דיווחה הכותרת. המשכתי לקראו, והבנתי שהחמאסניקים הלכו בדרכם. ארצי-סרור התייחסה לדו"ח של מכון דבורה שטבע את המונח "קינוסייד", פשע מלחמה שנועד לפגוע באופן שיטתי במשפחות. הם מצאו שלוחמי החמאס בזבזו זמן לחימה יקר ומשאבים טקטיים בשביל לחלל את הבתים בהם הם פגעו.
המאבק עם היוונים לא היה רק מאבק שלטוני, אלא מלחמה ערכית. מתיתיהו ובניו נלחמו נגד תרבות מטריאליסטית שמקדשת את הגוף. בעולם הערכי שלנו יש מקום לא מבוטל לחומר, אבל אנחנו מבקשים לראות אותו מנקודת מבט תכליתית שמכוונת מעבר להיבט הטכני-ביולוגי-חומרני, אל הטהרה והקדושה. נס פך השמן הוא נס שלא היה נצרך מבחינה טכנית-שרידותית. הנס הזה היה הארת פנים גדולה לחשמונאים שנלחמו על המימד שמעבר, על הטהרה.
אחת החוזקות הגדולות של החברה הישראלית ושל העם היהודי הוא המשפחות הברוכות, הקשרים העמוקים, ארוחות השבת והחג. המשפחה היא מרקם החיים שלנו, היא הדרך המרכזית בה אנו קושרים את עצמנו בעומק של החיים, בטהרה ובקדושה. היוונים ניסו לחלל את הברית הזו, ומתברר שהמלחמה לא תמה. מתוך אור נרות החנוכה, אור טהרת הבתים, נדלה כחות להמשיך את מלחמת החשמונאים. בימים ההם בזמן הזה.
Comments